חמשת יצירות האומנות שחייבים לראות בירושלים

אפשר לומר, וזה בטוח כבר נעשה בידי רבים וטובים, שירושלים עצמה היא יצירת אומנות, אבל זה בלתי אפשרי לספוג את כל כולה בבת אחת, שלא לדבר על הקושי שביצירת מרחק מהקנבס למען קבלת פרספקטיבה. אבל מעריכי האומנות - אל ייאוש, ירושלים עשירה ביצירות אמנות מיוחדות ויפיפיות שקצת יותר פשוט לעכל. 

בעוד שאנחנו מתפתים פשוט להמליץ לכם לבקר באגף האומנות של מוזיאון ישראל המחודש ולסגור את הבסטה, ירושלים ברשת חפרו בשבילכם קצת יותר בשביל לגלות את חמשת יצירות האומנות הירושלמיות שלא יצאו לכם מהראש. 

המפלצת

הפסל המונומנטלי של המפלצת קם לחיים בעזרתו האדיבה של הפסל הסוריאליסטי הצרפתי ניקי דה סנט פאלה. האמת היא, שהשם האמיתי של הפסל הוא "הגולם", אבל אם תשאלו ירושלמים על פסל "הגולם" זה יניב רק מבטים חלולים ומבט לא ברור. לדורות על דורות של תושבים ירושלמים הפסל ידוע בתור "המפלצת", ואלפים של ילדים (ואולי כמה מבוגרים צעירים בנפשם) כבר עשו את המסע במורד שלושת הלשונות שיוצאות מהלוע של היצור הזה. תגידו מה שתרצו על "דויד" של מיכאלאנג'לו, אבל אין בו שום חלק שיכול להיות גם מגלשה. חייבים להודות שזה די מגניב. 

צבעי המים של אנה טיכו

אנה טיכו היא ירושלמית אמיתית, וציירת בחסד שהניחה את היסודות לאמני הרנסנס בפלסטין ויותר מאוחר במדינת ישראל. בעזרת צבעי מים היא מצליחה ללכוד את יופיה של הצמחיה והפרחים המקומיים, את נופי הרי יהודה וירושלים. טיכו הייתה בין האמנים הראשונים שהתמקדה בירושלים כנושא ומוטיב, ובהחלט האישה הראשונה שעשתה זאת, ושימשה כמוקד השראה לדורות ירושלמיים ואמנים ישראלים שבאו בעקבותיה. תערוכה מתחלפת של העבודות שלה אתם יכולים למצוא במרכז העיר, בבית שבו היא ובעלה הרופא התגוררו. 

אוסף אמנות הסוריאליזם והדאדא של שוורץ

כשתיכנסו היישר לתוך תערוכת האמנות הסוריאליסטית במוזיאון ישראל, תעצרו רגע ואמרו לעצמכם "Cesi n'est pas une exposition d'art surrealiste". זה אמור לעזור לכם להיכנס למצב הנפשי המתאים לסייר בין היצירות הסוריאליסטיות ואומנות הדאדא המוצגות במוזיאון, שנדמה שצורת התצוגה הפורמלית שלהם במוזיאון עומדת בסתירה לרעיון הדאדא (מה שהופך את האומנות, אולי, ליותר דאדאיסטית מאי פעם). וורה וארתורו שוורץ הם אלו שהלוו את אוסף האומנות למוזיאון מאמנים כמו מרסל דושמפ, מאן ריי, אנדרה ברטון, ועוד. 

פסלו החדש של אניש קאפור במוזיאון ישראל

הפסל אניש קאפור הצליח לרגש ולבלבל את תושבי שיקאגו בו זמנית, בעזרת הפסל המאסיבי שלו "גשר ענן", שתופס את צורתו של אפון ענקי עליו משתקפת שיקגו במלוא. הדרה. קאפור מביא לירושלים את אותה אסתטיקה כרומטית, בפסל חדש שעיצב במיוחד למען הפתיחה המחודשת של מוזיאון ישראל, ושמוצג בקמפוס החדש של המוזיאון, הנקרא "היפוך העולם, ירושלים". הפסל ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר של הקמפוס ועליו משתקפת תמונה הפוכה של העולם הסובב אותו. חלק מוצאים אותו מעורר מחשבה, אחרים פשוט חושבים שזה מדליק, כך או כך, זה בהחלט שווה ביקור. 

ציורי הקיר במחנה יהודה

ברחוב אגריפס מספר 70, במרחק כמה דקות הליכה מהדוכנים השוקקים של שוק מחנה יהודה, אם אתם יודעים לאן להסתכל תמצאו כמה ציורי קיר ענקיים המופיעים על קירותיהם הצדדיים של מספר בניינים. הציורים צוירו בשיתוף פעולה על ידי כמה ציירים צרפתיים מליון, וכמה אמנים ישראליים, ובתוכם מתגלמות סצנות רומנטיות ומשובבות מתוך חיי השוק. אתם לעולם לא תצליחו לראות מוכר בדוכני השוק שמחייך אליכם כמו המוכר שמצויר על הקיר, אבל בתור ציורים על קיר, האוכל בהחלט נראה מושך. 

ואי אפשר בלי להזכיר את מוזיאון על התפר, שם תמיד תמצאו תערוכה שנויה במחלוקת כזו או אחרת, ואת הויטראז'ים מעוררי ההתפעלות של חלונות שאגאל, הנמצאים בתוך בית החולים הדסה, עין כרם. 

קרדיט לתמונות: התמונות של אנה טיכו "בוגונוויליה" ו"המפל" של פונטיין, באדיבות מוזיאון ישראל. התמונה של פסלו של קאפור "היפוך העולם, ירושלים" באדיבות טים הורסלי למוזיאון ישראל. התמונה של ציורי הקיר של מחנה יהודה באדיבות עיריית ירושלים.