אירועים, מסעדות, מלונות, אטרקציות ובילוי בירושלים

מה לשעונים מהמאה השמונה עשרה לאמנות איסלמית? לא הרבה, מסתבר- אבל זה לא עצר את המוזיאון לאמנות האיסלאם מלארח תערוכה מדהימה של שעונים ושעוני יד שהם בעצמם Objets d'art. הם כמו אוסף שלם של מונה ליסות- של עולם השענות.

וירושלים שמחה לקבלם בחזרה. השעונים, שהם מאוספו הפרטי של סר דייויד סלומונס, בעלה של בעלת המוזיאון, נגנבו ממש מתוך המוזיאון בשנת 1983. הגניבה בוצעה במה שנראה כמו מותחן ממהסרטים- כל השעונים נגנבו באישון הליל על ידי הגנב המקצועי וחובב השעונים נעמן דילר. השעונים נמצאו רק לפני שלוש שנים, כשדילר, גוסס על מיטת חוליו, התוודה באוזני אישתו אודות מוצאם האמיתי של אוסף השעונים היוקרתי שלהם.

"בזמנו, לא היה לנו מושג מי אחראי לגניבות," אמרה רחל חסון, המנהלת האומנותית של המוזיאון. "אחרי [מותו של דילר] יצר עימנו קשר עורך דין שהיה בקשר עם אלמנתו של דילר ושחלק מהשעונים הגנובים היו ברשותו. בסופו של דבר קיבלנו בחזרה בערך 90 מתוך 100 הפריטים הגנובים."

ובעצם, מזל שדילר שמר את רוב השעונים לעצמו במקום למכור אותם לקניינים שונים לאורך הדרך ובכך לשבור את האוסף. רוב השעונים הם עבודתו של אמן השעונים השוויצרי המבריק אברהם-לואי ברגה, שחולל מהפכה בשענות, ולמעשה המציא את שעון היד מאות שנים לפני שהוא נכנס לאופנה, ושעיצב באופן אישי שעונים ללואי השישה עשר ולמארי אנטואנט. שעונה של אנטואנט, עשוי זהב וקריסטל, נאמד שוויו ב- $30,000,000, והגניבה של נעמן נרשמה כגניבה הכי מזיקה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מבחינה כספית.

לאחר שתסיימו לראות את השעונים, שחזרו לתצוגה ביולי 2009, אל תשכחו לבדוק את שעוני השמש, מצפנים וטלסקופים מהמאות 17-19, גם כן מהאוסף של סלומונס, ואז תבלו כמה שעות ותראו את החלק האיסלמי של "המוזיאון לאמנות איסלמית". הקולקציה, מפסיפס וקרמיקה לחרבות ורובים, היא בינות הטובות בעולם.