קפה נוקטורנו

"טוּסוֹבְקַה" שירת הגירה קפה נוקטורנו - 25.7

קבוצת צעירים דוברי רוסית, הבריגדה התרבותית מבית "דור 1.5 ", שנולדו בברה"מ אך העבירו את רוב חייהם בישראל, פועלים להכיר תרבות ברה"מית ישראלית לציבור הרחב, - ובכך להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית.

"טוּסוֹבְקַה*" שירת הגירה -

90 דקות של מופעי הגירה אינטימיים בעברית, מפיהם של שבעה אמני דור 1.5 הקראת - שירה, ספוקן וורד ) ) Spoken Word ומוזיקה, בליווי סיפורים אישיים המתארים את חוויות ההגירה והתרבות הברה"מית עליה גדלו. האירוע יתקיים בבר מקומי, אליו יוצאים צעירי המקום.

בנוסף, רדיו מרכז העיר יקים עמדת שידור חיצונית במרחב הציבורי, במדרחוב בצלאל ליד נוקטורנו, משם ישדר תכנית מקדימה בנושא זהות, הגירה ותרבות בריה"מית-ישראלית. השדרן יראיין בשידור חי משתתפים טרם תחילת המופע וישדר מוזיקה תואמת. בהמשך, ישדר אף את ההופעה עצמה שתתקיים בנוקטורנו.

האמנים שיופיעו בקפה נוקטורנו
 

1 . קמילה:

נולדתי לתוך משפחה עם שורשים עמוקים במוסיקה האזרבייג׳אנית בברית המועצות. מגיל קטן חלמתי להגשים את עצמי בקומפוזיציה של יצירותיי, כשאני הולכת לישון, אינני שומעת שקט, אני ממשיכה לשמוע צלילים שנרקמים בתוך מלודיה וממשיכים לתוך יצירות ארוכות ומגוונות שמתארות את תחושותיי, את מי שאני, את האמת שלי. המוסיקה עזרה לי להתגבר על קשיי העליה, חוסר שליטה בשפה העברית וקשיי התאקלמות במנטאליות ישראלית, ניסיתי להוציא דרך מוסיקה את הקשיים שלי בתקשורת עם הנוף החברתי החדש בישראל וכך לאט לאט הוקל לי. מוסיקה היא ריפוי מבחינתי. אלו הם חיי.

2. וולקן:

עלה לארץ ב- 92 , החל להתעסק בכתיבת טקסטים ב-97 , את דרכו במוזיקה החל כמתופף בכמה הרכבי הבי מטאל. בערך בשנת 2000 הקים את ההרכב BangLaDeath . ההרכב עשה הרדקור ראפ ברוסית ועדיין תפס את תשומת ליבם של הטלוויזיה והרדיו הישראלים. בשנת 2007 החל וולקן את קריירת הסולו שלו בעברית והוציא אלבום אי.פי. )קצר(, בשם ״מהלך ראשון״, שכלל את השירים ״נמאס״, ״העליה״ ועוד. מאז לא הפסיק לעסוק בראפ. בשנת 2011 , הצטלם לסרט קצר ״אף אחד חוץ מאיתנו״, של הבמאי רומן שומונוב, לאחר מכן גילם את דמות הנבל ב״פנתר לבן״ סרט עלילתי באורך מלא לצד זאב רווח וצוות - - שלם של שחקנים מעולים. לאחר הצילומים ב- 2012 עזב את הארץ וחזר רק ב- 2015 . הצטלם בתפקיד אורח בסדרה ״פרודים״, באחד התפקידים הראשיים בסרט עלילתי באורך מלא של הבמאי רומן שומונוב שיצא לקראת סתיו 2016, ובדרך להוציא השנהסוף סוף אלבום מלא ראשון.

3 . מאיה זקס:

אמנית ספוקן וורד המשתתפת בערבי פואטרי סלאם. עלתה מסנט פטרסבורג בגיל 10 , גדלה בבאר שבע, גרה ביפו, מעצבת צורה ותוכן, תמיד צחקה על כל היוצרים שעסקו בשאלות של זהות, ראתה בזה שטחיות וניתוק מהעצמי האמיתי שהוא עמוק יותר - ממוצא גאוגראפי או שפה. החיבור ליצירה סביב הבריגדה: תמיד סלדתי מאמנות שקשורה בזהות זה הרגיש לי קל מדי, כי הזהות הגיאוגרפי היא הרובד הכי נגיש ושטחי של האישיות. אבל בשלב מסויים, כשלקחי חלק בפרוייקט אמנותי שאינו קשור בזהות, נדחקתי לפינה וגיליתי שיש לי "טראומאת הגירה"... גיליתי שבעברי עברתי אוסף של חוייות אקסטרימיות מבחינה פנימית ואפשר לתת גם להן מקום ונתח של מחשבה כתובה...החוייה הזו היא ככל חוייה יוצאת דופן בחייו של אדם: אפשר ליפול מהר גבוה, אפשר להידפק מאיזה רומאן יחודי ואפשר לעשות עלייה...ומה שהכי מעניין אותי, זה היחסים הפימיים בין האנשים שחולקים את אותה חוייה כי במצבי קיצון האנשים מגיעים עד הקצוות של עצמם ומשנים צורות... ובמילים אחרות מעניין אותי היחס בין רוסים לרוסים.

4 . אלקס ריף:

עלתה עם הוריה לארץ בשנת 1991 בגיל 5. כבר בגן הבינה שלהיות רוסיה זה משהו שצריך להתבייש בו ובמשך עשרים שנה מאז הכחישה כל דבר רוסי בה: לא רצתה לדבר ברוסית, לא לקרוא ולא לכתוב וגם הצליחה לסגל מבטא ישראלי מושלם. היא עשתה את המסלול המלא להתקבל לחברה הישראלית: הצטיינה בלימודים במגמה ריאלית, התנדבה במועצת תלמידים ובמד"א, עשתה שנת שירות בתכנית "עמיתי ברונפמן" בקרית מנחם בירושלים, שירתה כקצינה מפקדת מחלקת טירונים בצה"ל, סיימה תואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית כחלק מתכנית המצטיינים "צוערים לשירות המדינה", והחלה לעבוד כיועצת למשנה למנכ"ל במשרד הכלכלה. על פניו החלום - הוגשם, אבל דווקא כשהרגישה ישראלית לכל דבר משהו היה חסר. היא. היא עזבה הכל - וחזרה למה שהיה איתה מהתחלה כתיבה. תוך כדי לימודי תסריטאות בסם שפיגל החלה - לכתוב שירה ותסריטים על חוויות ההגירה שלה. היא חברה לקבוצת "דור 1.5 " צעירים - דוברי רוסית, ובאמצעותם החלה לקיים אירועי תרבות רוסית לדוברי עברית. ערבים אלו חיברו בין שני צרכים שחיפשה: פלטפורמה לאמנים דוברי רוסית לדבר על חוויות ההגירה שלהם ומקום לבטא את האומנות האישית שלה. היא ניהלה את הפרויקטים "נובי גוד ישראלי", שנועד להסביר את החג לדוברי עברית ולעודד דוברי רוסית לפתוח את הבית השלהם לדוברי עברית, ו"מבצע וטרן", שנועד לחשוף את סיפורי ההגבורה היהודיים של ההלוחמים היהודיים בצבא האדום במלחמת העולם השניה. היא ממשיכה לפעול על מנת הלהנכיח את תרבותה וסיפורה של העלייה מברית המועצות בשיח הציבורי.

5 . מילה קידר:

מילה קידר נולדה בקייב תחת השם לודמילה גורודניצקיה. בגיל 5 עלתה לארץ, לחיפה, למדה לכתוב, והתחילה לכתוב הסיפורים, בעברית כמובן. 5 שנים לקח לה לשכנע את המורות הבבית הספר שקוראים לה מילה )לפעמים הייתה עומדת מול המראה ומדמיינת שהיא בכלל מיכל, או יעל, או אורלי(. היא מעולם לא הצליחה ללמד אותן להגות גורודניצקי. אחרי שנים של נסיון להטמע כמה שיותר בחברה הישראלית, התחילו לגעת בה ולהכנס אליה מילים משפת העבר: מילותיהם של בולגקוב, נבוקוב, ויסוצקי, להקות רוק רוסי.. והתעורר בה הדחף לתרגם, לחבר את העברית לרוסית. לפני 5 שנים, בירח הדבש שלה החתונה שלה פתרה את בעיית שם המשפחה, מילה התחילה לכתוב את גשם, ספר ביכורים ישראלי לגמרי על בצורת ועל משבר זהות של ההייטקיסט תל אביבי בשם יאיר ש...פתאום היה מוכרח להיות בעצמו בן העליה של שנות ה 90 , שפעם קראו לו יורה, שההגירה השאירה במשפחתו פצע פתוח. ועוד הסתבר שבשעות הפנאי שלו יאיר מתרגם לעברית אגדה של פושקין, למרות שהוא בכלל תיכנן להיות ישראלי לגמרי ... גשם יצא לאור ממש לאחרונה, ומילה תקרא קטע מתוכו בטוסובקה בקפה נוקטורנו.

6 . ליאל אלכסדנרה אדמון:

אלכסנדרה היא ילידת בולגריה 1980 . עלתה ארצה עם הוריה בשנת 91 ואת העברית רכשה לבד. ללא אולפן. בגיל 19 נישאה לאייל ובגיל 21 בחרה להתגייר וכך הפכה לליאל. בעלת תואר ראשון ושני בתחום הלשון והספרות. ומאוהבת בעברית. בגרפיקה שלה, בצליל שלה, בקצב המתגלגל שלה, בשיטת הייצוג הרב משמעית של כל מסומן שלה. היא אמא לשלוש ועובדת במשרה מלאה בחברת ביטוח כמפתחת הדרכה. אף פעם אין לה זמן מוגדר לשירה כי החיים מלאים בעצמם ולכן הפכה את השירה לחלק מהחיים. היא מקליטה את השירים שבאים תוך כדי נהיגה או כותבת אותם תוך כדי הליכה ואחר כך עורכת, ואפשר להיתקל בה מחלקת שירים על העמדות או מקריאה במעליות לכל דורש ושאינו דורש. במקרים רבים שיריה מדברים את החיפוש התמידי אחר מקום, ואת הצורך להשמיע את כל

הקולות שהונמכו. ספר שיריה הראשון "תבוא אחרת", יצא בהוצאת קשב לשירה 2014 . וספרה השני "לכל התליינים שלום", קשב 2016 , יצא ממש בימים אלה.

7 . אלכס רויטמן:

נולדתי בבירת הפוגרומים הציורית קישיניב. נצר לשושלת מפוארת של פרוטלריון יהודי בחאווה. דור שלישי לעגלונים ומועמדים שנדחו מפקולטות לחינוך באשמת נאמנות יתר למשטר הסובייטי ובעיקר יתר ז'ידיות. עלינו לארץ בגלל ציונות ואהבת מולדת וגם כי אי אפשר היה להשיג נקניקים מעושנים אחרי הפרסטרויקה. באמת שניסיתי לעמוד בציפיות הצבריות וללמוד שחמט והנדסת אלקטרוניקה. באמת. היום מלמד תנך.

צילום: נעמה נוח