המושבה הגרמנית הינה אחת השכונות הבולטות ביותר בירושלים, ומאפיין נוסף הבולט בה הוא לוא דווקא אופייה הגרמני, אלא הלשון האנגלית הנשמעת בין סמטאותיה וברחוב עמק רפאים הראשי. המושבה הגרמנית נקראת על שום הטמפלרים הגרמנים הפרוטסטנטים שעזבו את גרמניה באמצע המאה התשע עשרה והגיעו לארץ הקודש בכדי לחזות בחזרתו של ישו (כך, גם בחיפה ישנו אזור הנקרא המושבה הגרמנית). בעוד שישו התמהמה להגיח שוב מן המתים, הטמפלרים לא נרתעו והחלו לבנות קהילה משגשגת ב"עמק רפאים" התנכי, שלימים נהיה הרחוב הראשי במושבה. 

 

ההתרחבות התעשייתית והפיתוח של האזור, בין היתר של השכונות המקיפות את המושבה: בקעה, טלביה, וקטמון משכו אליהם מספר רב של ערבים נוצרים עשירים בסוף המאה ה-19. שילוב מיוחד זה של אוכלוסיה השאיר את חותמו הארכיטקטוני על המושבה הגרמנית בה נשזרו מבנים בעלי אופי ארכיטקטוני גרמני, כמו גם בניינים ים תיכוניים באופיים. 

 

אך ההיסטוריה לא חייכה אל הטמפלרים, שמצאו לנכון לתמוך בהיטלר בשנות השלושים. השלטונות הבריטיים בארץ ישראל לא ראו בעין יפה את התמיכה הטמפלרית בהיטלר ובקהילות הערביות ושלחו את הטמפלרים בחזרה לגרמניה. גם האוכלוסיה הערבית עזבה בזמן מלחמת העצמאות כאשר הסכסוך בין הערבים ליהודים החריף. בתחילה המושבה הגרמנית יושבה על ידי מהגרים יהודיים, אך שני כוחות מרכזיים בעיקר השפיעו על עתידה של השכונה: אמריקניזציה ועלייתו של מעמד הביניים. הנוף היפה של המושבה והבתים המרשימים שבה משכו אוכלוסייה מעט יותר אמידה, שבתורה הפכה את המושבה הגרמנית מרחוב ישנוני לרחוב שוקק חיים, מסעדות וחנויות. 

 

לאור התפתחותה של המושבה למקום עירני ומעניין היא גם החלה למשוך אליה אוכלוסיה של מהגרים בעיקר מארה"ב, אך גם מצרפת שמגיעים לעתים רק לתקופת הקיץ, ולעתים על מנת להשתקע במקום. זה כמובן תורם לזרימה שוטפת של כספים לאזור המושבה שממשיך להתפתח ולגדול, וכיום מציג בוטיקים יוקרתיים, מסעדות טובות, בית הקולנוע ובית הקפה לב סמדר, חנויות ועוד.