רבים יודעים ששער הפרחים קרוי אחר הפרחים המעטרים את שוליו, רק שהשער מעוטר דוקא בצורות גיאומטריות, ולא פרחים. אחרים יגידו שמקור השם בערבית, "באב א־זאהרה", או "שער הפרחים", וגם זה רק חצי נכון. למעשה שם השער בערבית הוא "באב אל-סאהרה", שער הסהרורים, על שם בית הקברות המוסלמי הנמצא בקרבת מקום. שיבוש לשוני בין ה-ס' וה-ז' גרם לשינוי במשמעות השם (וגם זו לטובה).
אז אולי בכלל צודקים אלו הקוראים לשער בשמו הלטיני- שער הורדוס. ובעצם כשחושבים על המלך הורדוס המסכן, הוא היה אחראי על תכנית הפיתוח העירוני הכי שאפתנית בכל ההיסטוריה של ירושלים, על מנת לזכות בתמיכתם של היהודים האדוקים בזירה הפוליטית, שבזו לו על כך ששורשיו מבין העמים הם. הוא נכשל, וההיסטוריה אפילו לא טרחה לקרוא על שמו את המרשימה מבין עבודותיו, שכוללת את העבודות על הבית השני.
למעשה, אבן הציון היחידית הנושאת את שמו (וגם זה כשם משני) הוא שער הפרחים/הורדוס בעיר העתיקה, שמוביל לרובע המוסלמי ושנבנה כ-1,600 שנה לאחר שמלך. מבין שערי הרובע המוסלמי, לשער הפרחים חסרים האדריכלות המרשימה של שער שכם ואת אתריו הקדושים של שער האריות, אך מבקרים שרוצים לחוות את איזור המגורים השקט והרגוע של הרובע המוסלמי יווכחו ששער הפרחים הוא הדרך הכי קלה, הכי פחות עמוסה והכי פחות רוויית תוקפנות-רוכלים לעשות זאת.
למעלה מ-2000 כתבות והמלצות
לא נמצאו תוצאות להצגה
|
Text text text
|
||
