בית הכנסת החורבה




לבית הכנסת החורבה עומד הכבוד המפוקפק שהוא, יותר מכל אתר אחר בעיר העתיקה, יכול לספר את קורותיו ההפכפכים והקשים של הרובע היהודי. הוא היה פעם בית הכנסת ההדור ביותר בארץ ישראל, ובו תמצית הרוח היהודית ששרדה ונאחזה בארץ במשך שנות גלות ארוכות.  

עבודת שחזור הבניין (בית הכנסת מתועד כבר בשנת 1621 ששימש כחצר האשכנזים) החלה בשנת 1700 כשעלה רבי יהודה החסיד ארצה מפולין, לאחר שהושג אישור עבודה מהביורוקרטיה העותומנית  (שוחד בדרך כלל היה מניע מספיק לכך שיתעלמו מ"חוזה עומר", שאסר בניית כנסיות ובתי כנסיות חדשים במקומות בהם היה שלטון מוסלמי). אך המימון אזל, ו-20 שנה לאחר תחילת עבודות הבנייה בית הכנסת הבנוי למחצה נשרף, וכך זכה בשמו הנוכחי.

המקום נשאר חורבה על לאמצע המאה ה-19. האוכלוסייה האשכנזית הגדלה הצריכה שיבה לתכנונים לבניית בית הכנסת. בעזרת מימון משמעותי מתורמים אשכנזים וספרדים כאחד,  כולל משה מונטיפיורי והברון אלפונס, אחיו של אדמונד ממשפחת רוטשילד. בשנת 1864 נחנך לבסוף בית הכנסת, וכעת היה ליהודים מבנה מקביל לכנסיית הקבר ומסגד אל-אקצא בהדרו. המקום המשיך להיות נקודת המוקד של קהילת האשכנזים בעיר העתיקה על להשמדתו.
 
בית הכנסת הושמד  עד ליסוד בשנת 1948 בידי הירדנים, אשר ביודעם היטב את משמעות המבנה ליהדות ירושלים, בקשו להדגים שנוכחות היהודים בעיר העתיקה היא נחלת העבר. לאחר שהעיר נכבשה בשנת 1967 הוקמה קשת הנצחה זמנית  מעל לחורבות האתר, ונושא הבנייה-מחדש שוטט 40 שנה במדבר הביורוקרטיה הישראלית. התייעצו עם אדריכלים בעלי שם, ואז התעלמו מהם, ותוכניות בנייה מודרניות-עתידיות הוכנו ואז ננטשו, ורק בשנת 2005 הוחלט שהבניין יחודש לפי בנייתו המקורית.

בחודש מרץ 2010 עבודות השחזור באו לקיצן, ובית הכנסת חונך באירוע גאלה כבית כנסת פעיל ומרכז למידה לעדות האשכנז והחרדיות בירושלים. בית הכנסת פתוח לבמקרים בשעת שבין התפילות, אך על המבקרים לזכור שהחורבה היא בית כנסת לכל דבר, ולא אתר תיירותי, ויש לנהוג במקום בהתאם.

פרטים נוספים

כיכר החורבה, הרובע היהודי
העיר העתיקה
   Print

Send to friend

Your name:
Your E-mail:
Friend's name:
Friend's email: