חיים אחרים: תערוכה חדשה במוזיאון המדע

חיים אחרים - תערוכה בהשראת אלן טיורינג במוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים

29.11.2012- 4.4.2013

אמנים: בנות טיורינג, יונתן בן- שמחון, נורית בר- שי, נועה גניגר, ערן הדס, מושון זר- אביב, צילה חסין, גיא יצחקי, יורג לני, עוז מלול, מירי סגל, אדם קפלן, אלקסי שולגין, אסף שחם, LOVID

אוצרת: מעין שלף

התערוכה "חיים אחרים" במוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, נפתחת בשנת ה-100 להולדתו של אלן טיורינג, בהשראת חייו ופועלו. חלק מהעבודות נוצרו במיוחד לתערוכה, ולצד עבודות אחרות הן יוצרות הקשרים מרובדים, מרתקים ומשעשעים לנושאים המרכזיים בחשיבתו ובמחקריו של טיורינג, ובראשם האינטילגנציה המלאכותית והיחסים בין מחשבים לבני אדם. האמנים המשתתפים מהארץ ומהעולם יצרו עבודות במדיה של אמנות רשת ניו מדיה, אמנות ביולוגית, וידיאו, צילום, מיצב ומיצג, והם מהדמויות הבולטות והמובילות בתחומם.

אלן טיורינג היה מתמטיקאי, מדען ופילוסוף, שצורת חשיבתו המקורית ומחקריו השפיעו על דורות של תיאורטיקנים, חוקרים ויוצרים מתחומי דעת שונים. בין הפרויקטים היותר מוכרים שלו היו מכונת טיורינג שהניחה את אבני היסוד לבניית המחשב הראשון, ופיצוח צופן מכונת האניגמה הגרמנית במלחמת העולם השנייה. טיורינג גם האמין שבעתיד מכונות יוכלו לחשוב, והציע את "מבחן טיורינג", שתמצותו הוא שאילו מחשב שמשוחח איתנו יוכל להטעות אותנו לחשוב שהוא אדם, הוא יחשב לבעל אינטליגנציה. בחייו האישיים, טיורינג היה הומוסקסואל שנרדף על ידי השלטונות, אולץ לעבור סירוס כימי ולבסוף התאבד. אין זה מופרך לשער שטיורינג האמין במכונות כתודעה ללא גוף- ישויות המשוחררות מהמגבלות הפיזיות של מגדר, ואולי אף של גזע או לאום, ומההגדרות החברתיות הכרוכות בהן.

העבודות בתערוכה "חיים אחרים", שניתן לומר שנוצרו ב"שיתופי פעולה" בין אמנים למכונות, שואלות מה המשמעות של להיות אנושי בעידן הנוכחי, בו בני האדם הופכים להיות תלויים יותר ויותר במכונות חכמות. האם המכונות משחררות אותנו משיעבודו של הגוף, או שמא אנחנו משתעבדים לעולה של התודעה? האם המכונות הולכות והופכות ליותר אנושיות, או שמא האנשים הופכים ליותר ממוכנים?

חלק מהעבודות מציגות מכונות שכאילו השתבשו וקיבלו חיים משלהן (עוז מלול, יורג לני, אלקסי שולגין, אסף שחם, LOVID). אותם יצורים ממוכנים כאילו נכלאו בתוך מערכת סגורה ואוטונומית, אך הם אינם יעילים במכוון, כמתמרדים נגד התפקיד שתוכנתו לעשות. הפגמים שלהם הופכים אותם לאנושיים יותר וחותרים כנגד המנטרה הקפיטליסטית הדורשת תפקוד מושלם.

עבודות אחרות בתערוכה מתייחסות לשפה, שאצל טיורינג היא למעשה האינטליגנציה, ולקשר בינה לבין הדימוי. בעבודותיהם של מירי סגל, צילה חסין, ערן הדס, בנות טיורינג, יונתן בן שמחון ומושון זר אביב, נועה גניגר ואדם קפלן, השפה הופכת לכלי פואטי המשקף את טשטוש הגבולות האפשריים בין האנושי למלאכותי. היא גורם שמייצר חיבור ומשיכה אך גם אנטגוניזמים וקונפליקטים. עבודות אלה שואלות על ידע פומבי לעומת ידע נסתר, והאם יש דברים שאינם ניתנים לחישוב.

עבודותיהם של נורית בר-שי וגיא יצחקי קשורות למחקר המורפוגנסיס של טיורינג, בו עסק בשנותיו האחרונות- מחקר שבחן כיצד אורגניזמים בטבע מקבלים את צורתם בעקבות ריאקציות שונות. בעוד יצחקי מנסה לייצר תצורות אורגניות משפה מתמטית, בר-שי מתנסה בתצורות האסתטיות שמייצרים חיידקים בתגובה לקול. שניהם למעשה, בדומה לאמנים האחרים בתערוכה, מייצרים הסטה מתפקידו המסורתי של האמן, שהופך מבורא יודע כל למעין מדען חוקר: הם מחברים גורמים היוצרים ריאקציה, אך התוצאה אינה בשליטתם.

במבחן טיורינג, כמו באמנות, מה שמשנה זה מה שבעיני המתבונן. השאלה היא אינה האם הנצפה הוא אדם או מכונה, אלא כיצד הצופה רואה אותו. כיוון שכך, הצופה יכול גם להשפיע על התוצאה. התערוכה "חיים אחרים" מזמינה את הצופה להתבונן, להתנסות, לשחק ולהשפיע.

תמונה: עבודתו של יורג לני (חי ועובד בלונדון, שוויץ ולוס אנגלס) Apple Talk, 2002/2007, מיצב עם מחשבים ותוכנה, בעזרת שני מקרופונים ותוכנה שממירה טקסט לדיבור ומזהה קול, שני מחשבים משוחחים ביניהם- האחד מדבר בקול גברי והשני בקול נשי. כל מחשב מקריא לחברו את מה שהוא "הבין" מהשיחה, אך כמו במשחק "טלפון שבור", העניין משאיר הרבה מקום לטעויות.