Attractions Banners - 230

הספרייה הלאומית


"הוראת שעה: האוניברסיטה העברית, המלומדים היהודים והפרידה מאירופה" בתאריך 23.02.2019

     
עד 31.03.2019

"הוראת שעה: האוניברסיטה העברית, המלומדים היהודים והפרידה מאירופה" - תערוכה בספרייה הלאומית מציגה את סיפור עקירתם ופריחתם מחדש של כמה אינטלקטואלים יהודים-גרמנים שייסדו ועיצבו את האקדמיה הישראלית


תערוכה משותפת לאוניברסיטה העברית ולספרייה הלאומית עוקבת אחר שבעה מלומדים שהחלו את דרכם המקצועית בגרמניה והנסיבות הדרמטיות בגרמניה ובאירופה בכלל הביאו אותם לאוניברסיטה העברית בשנותיה הראשונות. 


התערוכהמציגה את רצף האירועים של אותם אינטלקטואלים שפוטרו או נעקרו שלא מרצונם ממולדתם בתקופת עליית הנאצים  ועל השתלבותם - לעיתים תוך קשיים רבים – במוסד המתפתח. באמצעות חומרים מאוספי הספרייה הלאומית ומארכיון האוניברסיטה העברית יוצגו לקהל בפעם הראשונה מסמכים, מכתבים ותיקים אישיים של שבעה מלומדים שפועלם המקצועי והאקדמי ניכר עד היום.


כך למשל, הגעתו של מרטין בובר לאוניברסיטה הובילה להחלטה להקים את הקתדרה ל"פילוסופיה של החברה" שלימים צמח ממנה החוג לסוציולוגיה; הגעתם של חוקרי הספרות לודוויג שטראוס ולאה גולדברג לאוניברסיטה הביאה להקמת החוג לספרות כללית והשוואתית באונ' מיד לאחר קום המדינה; וסיפורו של ריכרד קבנר שהיה היסטוריון בעל שם כשפוטר ממשרתו הבכירה, אך למרות מכשול  השפה וקשיי ההתאקלמות שלו בארץ – הוא הצליח להקים באוניברסיטה את החוג להיסטוריה, שנחשב לאחד המובילים ופורצי הדרך בעולם האקדמי. 


סיפור אחר בתערוכה הוא של גוטהולד וייל שגם הוא פוטר ממשרה בכירה בספרייה המלכותית של ברלין ב- 1934 ובארץ ישראל המנדטורית הפך למנהלו השני של "בית הספרים הלאומי" שברבות הימים הפך לספרייה הלאומית. אופיו המיוחד ומקצועיותו הגבוהה מתועדים בתערוכה בשלל מסמכים והתכתבויות, לרבות אנקדוטות פעוטות כמו דרישתו לצפות את רגלי הכיסאות בספרייה בפקקי גומי על מנת לשמור על השקט...

בתערוכה מוצג גם סיפורו של דוד ורנר סנטור, יליד ברלין, כלכלן פוליטי ועסקן ציוני שניהל את האוניברסיטה בפועל בשנות השלושים והארבעים ונודע כמי שגם תוך כדי קרבות המלחמה ב-1948 פעל לסיקול תכנית החלוקה ומניעת ההסלמה בין יהודים וערבים. 


עוד מלומד שלו מקדישה התערוכה פרק מיוחד, אולי הידוע ביותר, לצד מרטין בובר, הוא גרשום שלום שעלה לפלשתינה ב-1924 ויומנו האישי מתעד את חווית הביקור שלו בברלין אחרי תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. באמצעות היומן ניתן ללמוד רבות על קריסתה ושקיעתה של יהדות גרמניה בפרט ומרכז אירופה בכלל בעשור שקדם למלחמה וגם על פריחתה המחודשת בארץ ישראל ותרומתה להפיכת האקדמיה הישראלית לאחת המובילות בעולם. 

 

לצד שולחנות תצוגה עם אותם מכתבים, יומנים, תעודות ומסמכים המתעדים את דרכם הפתלתלה של אותם שבעת המלומדים, במרכז התערוכה ניצב "שולחן הסטודנטים". על שולחן זה מוצגים תשעה תיקים שמייצגים את רבבות הפניות של צעירים יהודים ממרכז ומזרח אירופה שבקשו להתקבל לאוניברסיטה העברית ולזכות ברישיון עלייה (סרטיפיקט) שיחלצם מאירופה הבוערת. המבקרים בתערוכה מוזמנים לשבת סביב השולחן ובדומה לוועדת קבלה - לעיין בתיקים ולחוות את הדילמות והקונפליקטים שעמדו בפני האוניברסיטה - האם לשמור על רמה אקדמית נאותה, להקפיד על קבלת תשלום שכר לימוד (שרבים מהסטודנטים לא יכלו להתחייב עליו) ובין מחויבותה להצלתם. 


שעות ביקור: במועדי פעילות הספרייה הלאומית (פרטים באתר הספרייה)          

preloader

ה ירושלים מפת התיירות

הדפס
Text text text