חפצים על טבעיים מעניקים הגנה למוזיאון ארצות המקרא

רוצים שמישהו יתאהב בכם בטירוף? להחזיר לכם ארנק שנגנב? לשמור עם בטחונו של התינוק? אין בעיה- במיוחד לאחר שתבקרו בתערוכה החדשה במוזיאון ארצות המקרא- לכל הרוחות והשדים, לחשים וקמעות במסורת היהודית.

כל שוליה של כל קוסם יסכים עם קביעתו של ד"ר פיליפ ווקסבוביץ', אוצר התערוכה, על פיה "כשמדובר בקסם, היהודים היו המומחים." ההוכחה לכך היא בפריטים הנדירים, כולל ביגוד וקמעות מכושפים, המותחים קו על-זמני שמחבר בין היהדות לקסם, לאמונות הטפלות ולחפצים.

למרות שהתנ"ך עוסק במטות שהופכים לנחשים, הוא אוסר שימוש בכשפים, או ב"קסם אפל". מבחינה היסטורית, היהודים התמקדו במקום בקסמים מגנים- קסמי אור- שהיו עדיין חלק משמעותי החיי היומיום של היהודים, על פי דבריו של ד"ר ווקסבוביץ', שהוא גם מרצה לאשורולוגיה באוניברסיטה העברית. "יש כל כך הרבה דברים שאנחנו עדיין עושים שאנחנו אפילו לא מזהים כקשורים לקסם," שהם חלק מהמסורת היהודית כבר אלפי שנים.

דוגמאות? לא נותנים לוולד שם לפני שנולד- כדי להגן עליו ועל האם מפני השדה לילית, אשתו הראשונה של אדם על פי המיסטיקה. יורקים ואומרים "טפו טפו טפו" כששומעים חדשות טובות- כי השדים שעשויים לבטל את הבשורה הטובה הם יצורים שמעדיפים אדמה יבשה על פני רטובה. שימוש בקמעות, כמו חמסות, וענידת חוטים אדומים סביב פרק כף היד (כן, גם מדונה הלא היא אסתר)- לסילוק עין הרע. מנהגים ואובייקטים אלה עדיין בשימוש כדי להרחיק רוחות המבקשות להרע.

התערוכה כוללת שני פריטים מתקופת בית ראשון: חותם עם הכיתוב "ללוחש", שייתכן שהיה רכושו של קוסם, ושיעתוק של קללה עתיקה, הפרה נדירה של איסור העיסוק בכישוף.

אולי להארי פוטר יש גלימת היעלמות, אבל לנו יש חולצה שנמצאה במדבר יהודה בשנות השישים, על ידי יגאל ידין וצוותו. בחולצה כיס תפור ממולא במלח. כיסים מסוג זה מולאו בזירעונים, מלח, ואפילו צואת עכברושים כדי לגרש את העין הרע או שדים. בנוסף, גלימה פרסית שעליה שמותיהם של עשרת בני המן הייתה מושכת לתוכה כישופים רעים, במקום להעבירם ללובש.

ישנן גם קערות-לחשים ממסופוטמיה של המאה ה-4 ועד ה-7, שכולאות שדים כשמניחים אותן במפתן הבית. ישנן גם ראיות למשיכה לקסמים אצל יורדי הים ביהדות: דיסק בצורת אישון, שחובר לספינה כדי להגן מפני עין הרע וסופות. הדיסק הוא אחד מארבעה קיימים בעולם כולו, וווקסבוביץ' אומר שתפילת הדרך היא המקבילה המודרנית למנהג זה.

גם חלק מהתערוכה כתבי יד לספר קסמים שעולים לתצוגה בפעם הראשונה, וגרסה משנת 1701 לספר רזיאל המלך- ספר שעל פי המסורת ניתן לאדם על ידי המלאך רזיאל, ספר שמלא במתכונים, טבלאות ואיורים שמיועדים ללבוש או למבט, אך לא לפיענוח. לצידו בתצוגה בובות וודו מהתקופה ההלניסטית, בעיצוב מיוחד לזכות באהבתו של אותו מישהו מיוחד, ומחקר עם שורשים במאה השלישית לספירה, למקורה של נוסחת הקסם, "אברא כדברא".

הקמעות והתליונים (להגנה מפני הפחדים מהלידה וגידול הילדים) והלחשים האחרים מציעים נקודת ראות על זמנית המורה על הקשר בין היהדות לבין הקסם והאמונות התפלות. "רציתי להראות שענדו קמעות לפני 3,000 שנה, בדיוק כמו היום, כדי להרתיע את העין הרע," אומר ד"ר ווקסבוביץ'. "השימוש שלנו בקסם לא השתנה, והוא לעולם לא ישתנה... על ידי העלאת התערוכה, אנחנו רוצים לפתוח את העולם הזה [של קסם] ולהראות שהקסם הוא לא רשע- להפך, הוא מאוד חיובי. אנשים צריכים הגנה, ולכן הם פונים לקסם. תודה לאל להארי פוטר, שעזר לשפר את תדמית הקסם, ואנחנו מקווים שתצוגה הזו תעזור לשפרה אף יותר, במיוחד איך שהקסם קשור ליהדות."

החפצים בתצוגה כוללים תליונים להגנה על הוולד, שמראים את השדה לילית כבולה; קמעות נגד עין הרע, שמראים חמסות מנורות וידיים בתנוחת ברכת הכוהנים; קערת לחשים עם כיתובים בארמית, בדמות המלאך שרפיאל, לגירוש זוג שדים; וקמעות עטורים עדיים שונים. התמונות באדיבות אברהם חי עבור מוזיאון ארצות המקרא.

אירועים במוזיאון בנושא התערוכה כוללים הרצאות ימי רביעי, פסטיבל בנושא מיסטיקה, מסתורין וקסמים ביהדות ותרבויות שונות ביולי, וקייטנת קיץ בנושא מגרשי השדים. אל תשכחו לתפור בגד עם כיסים, ולמלא אותם במלח. ניתן לעיין בלוח האירועים המלא של מוזיאון ארצות המקרא כאן.