גלריה דוויק במשכנות שאננים מציגה את תערוכת דוממים, במסגרת אירוע מנופים בירושלים.
כוחנות ואסתטיות, אימה ויופי מתקשרים כמעט בטבעיות לתיאור נופים תעשיתיים ואורבאניים, בהם יצר האדם תבניות אדריכליות מרשימות, ראוותניות ודכאניות כאחד. תיאורים מנוגדים אלה התהוו עם הרומנטיקה וראשית המודרניות של תחילת המאה ה-19, והצילום, שנולד באותה התקופה, המשיך בעקבות הציור בתהייה על ייצוג הנוף וטיב הקשר שבין האדם לטבע, עם צלמים כמו אז'ן אטז'ה ואחרים.
שלושת האמנים המשתתפים בתערוכה מרותקים על-ידי הנופים שנוצרים על-ידי האדם ומשתנים ללא הרף - נופים של מבנים אורבאניים ותעשייתיים שהינם חלק מהמטען החזותי היומיומי הקולקטיבי. אצל כל אחד מהם יש מתח אדיר בין השמיים לאדמה, בין נראה ללא נראה. שלושתם בוחרים להשהות את המבט על מראות שעל פניהם אנו חולפים כל העת אך איננו נותנים את הדעת על היותם הוויות אסתטיות, ומעבר לכך, יישויות דוממות המשפיעות השפעה מכרעת - פוליטית, חברתית ותרבותית - על קיומנו. בסדרות התצלומים שבתערוכה אין כמעט אנשים. אלה מתקיימים מתוך ההעדר, וסיפורם מתהווה מתוך ההתבוננות העיקשת של כל אחד מן האמנים במרחב האילם.
האומנים המציגים: חמוטל דוידי גבייב, יעל יוהס ויעקב ישראל. אוצרת: אירנה גורדון.
|
Text text text
|
||
