מהלך החיים התקין של כל חברה תלוי בבעלי המקצועות השונים, שנותנים מענה למגוון הצרכים האנושיים. עובדה ברורה, אך מודחקת זו, מתגלה מחדש בתצלומי האנשים העובדים של אלי ורון, שצולמו בביקורים שערך האמן בעשר השנים האחרונות באיטליה, אסטוניה, אתיופיה, בולגריה, בורמה, בלגיה, גאנה, גיאורגיה, טורקיה, פינלנד ותאילנד.
התצלומים, שיוצגו בבית שמואל החל ביום ששי, 29 באפריל, נוגעים בתחומי חיים בסיסיים של בני אדם, כגון: מזון, כסות לגוף, מגורים, ניקיון, סחר, שינוע, חינוך, אסתטיקה, אמנות, תיירות ושלטון. תערוכתו של ורון מציגה את החברה האנושית כחברה עובדת, תוך שהיא מצביעה על הדמיון שקיים בין חברות שיש ביניהן הבדלים תרבותיים וטכנולוגיים, בכל הקשור לחשיבותה של העבודה בחיי היומיום.
על יחסו של ורון לנושא צילומיו: העבודה, ניתן ללמוד מהרצינות וכובד הראש השוררת בתצלומים, בעיקר באלו שצולמו ללא ידיעתם של המצולמים, שם הם נראים שקועים בעבודה ומתעלמים מהסביבה. הדבר בולט בתצלומים כדוגמת גלף העץ הניגרי, החייט הניגרי ונפח הזכוכית הוונציאני. לעומת זאת, בתצלומים בהם הנציח ורון הפסקות בעבודה, שוררת אווירה משועשעת, למשל בתצלומי בנאי גיאורגי ומנקה רחובות טורקי המנמנמים בשלווה, האחד על לוח עץ והשני בתוך שקית לאיסוף זבל. אווירה מחויכת שוררת גם בתצלום הגונדולייר המחייג בטלפון נייד, תוך כדי ציפייה ללקוחות.
בתצלומים ניתן למצוא רמזים לקשיים שעומדים בפני האנשים העובדים. למשל האתגר שעומד בפני עובדי אדמה בורמזיים שחסרים אדמה מספקת ומקימים איים מלאכותיים כמצע לגידולי אורז; הסכנה שעומדת בפני מתקיני חלון גג באסטוניה, העובדים על-גבי משטח משופע; או המאמץ הפיזי של אישה בורמזית המבשלת תוך כדי כריעה במטבחה הכפרי.
ורון כולל בתצלומיו גם מקצועות אנכרוניסטיים וחסרי חשיבות לכאורה, כדוגמת גונדולייר בוונציה, פרש בלונדון, שומר הפרלמנט באתונה ומאמני פילים בתאילנד. אלא שהעובדה שבעלי המקצוע הללו מנעימים את זמנם של התיירים מוכיחה כי גם בהם יש תועלת.
אלי ורון היה קונסול ישראל באוסטרליה וכיום הוא מרצה על ניהול במוסדות אקדמיים שונים וכן בקורסים לאימון אישי ועסקי ומשמש כחונך לאנשי עסקים בשלבים השונים של עשייתם המקצועית.
אוצרת התערוכה - דבורה גולדברגר
התערוכה פתוחה לקהל הרחב מ-29 באפריל 2011 ועד 23 במאי 2011
בלובי התיאטרון במרכז שמשון - בית שמואל
|
Text text text
|
||
