תערוכה חדשה של האומנית דפנה מנור "שלהבת נצחית" תוצג בתאריכים 18 ביולי עד ה-30 באוגוסט 2011 בתיאטרון ירושלים (אכסדרת שופן). אוצרים נגה ארד איילון וסשה אוקון.
הפתיחה הרשמית של התערוכה תיערך ביום חמישי, 21 ביולי בשעה 18:00.
דפנה מנור מסבירה כי תערוכה זו נוצרה בהשראת ״הפורטרטים של הפאיום״ הדיוקנים הישנים ביותר שניתן לראות בימינו. הם צוירו במצריים הרומית, בין המאה הראשונה לספירה עד השלישית (ואף הרביעית ) והם תוצר של מפגש בין שלוש תרבויות :מצרית, יוונית ורומית. הם קשורים למסורת המצרית שראתה במוות מעבר לחיים נצחיים בעולם אחר. סגנון הציור והטכניקה אופייניים לדיוקן הנטורליסטי היווני. הלבוש,התכשיטים, התסרוקות שייכים לחברה הרומית של אותם הימים. הפנים המצוירות מקרינות אצילות ושלוות הנפש, עדות לכבוד שהמשפחה רכשה לאבותיה.
הפורטרטים של הפאיום שצוירו כהכנה לטכסי השכבה, מראים לנו אנשים במיטבם, מלאי חיים. הדגש הוא על תווי הפנים והמבט, מבט עצוב, חרד, לפעמים עם צל של חיוך מאופק. הם שותקים אך מבטם חודר לנפשנו... ואז מתחיל דו-שיח, שאלות, תהיות והתפלאות. בין הציור המצרי לבין הציור הביזנטי על הקודים הנוקשים שלהם, הפורטרטים של הפאיום ממלאים חלל שכולו חופש. ללא קשר לדת, בחלל זה האדם במרכז. הם נוגעים ברגש שטמון בעומק נפשנו, משותף לכולנו, כלל אנושי וחוצה דורות. הם שלהבת נצחית.
דפנה מנור נולדה בפריס, עלתה ב 1957 לקיבוץ בית-קמה. היא בעלת תואר שני מהפקולטה למדעים של אוניברסיטת פאריס, 1962-1968 ודוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית. עבדה במחקר מדעי ורפואי בבית הספר לרפואה ובביה"ח הדסה עין כרם עד לפרישתה ב 1997. דפנה למדה ציור עם אורנה מילוא, יוסף הירש, יאן ראוכוורגר, צבי לחמן, לאוניד בלקלב, סאשה אוקון.
מנור הציגה תערוכות קבוצתיות בגלריה העירונית בירושלים", ינואר, 2001, המרכז הקהילתי בית הכרם ע"ש זיו מרקוס, ינואר 2002, מוזיאון המדע, מאי 2002, קפטריה של מוזיאון האסלאם, מאי 2003, מרכז תרבויות ירושלים, אוגוסט-ספטמבר 2006, בית בלגיה, האוניברסיטה העברית, אוקטובר 2007, ותערוכות יחיד "רשמים", האוניברסיטה העברית, בית בלגיה, יוני 2004 ו- "עבודות", הגלריה העירונית ירושלים, ינואר 2006
|
Text text text
|
||
