פאב הקסטה מתחדש בתערוכה חדשה: "Jack and the Meaningles Show" של האומן ג'ק טי.אם.אל
בערב הפתיחה ביום רביעי, ה-24.8.11, בשעה 21:00 תתקיים הרמת כוסית וסול סאפרים יתקלט מוזיקת Fאנק מוינילים.
על האומן: jack tml, במקור מישוב קטן בצפון הארץ, התחיל לעסוק באומנות רחוב לפני כשבע שנים. בשנה האחרונה עבר לירושלים והחל להראות נוכחות גם ברחוב הירושלמי. במהלך השנים האחרונות jack tml מנסה להבין איך מה שהתחיל בתור חיפוש עצמי של ילד טיפש, הפך להיות העיסוק העיקרי שלו, ובלי ספק, מה שהוא רוצה לעשות בהמשך חייו.
על פי jack tml הציור ברחוב מגיע קודם כל ממניעים אגואיסטיים. הוא נועד להרחיב ולהעצים את נוכחותו של האומן. ללכת ברחוב וראות שם חלק ממך. לדעתשאם לא היית קיים - הרחוב היה נראה אחרת, גם אם רק בקצת. המטרה השניה היא ליצור חיבור, לגעת ולהשפיע על אנשים. אם הצלחת לגרום למישהו להתרגש,לשמוח, לחייך, לעצור ולחשוב - עשית עבודה טובה. אם הצלחת לעצבן מישהו, אפילו יותר טוב.
הקירות הלבנים, הסטרילים, הנקיים - אינם הכרח, אינם טבעיים, והם גורמים לניוון מחשבתי. מבחינת jack tml גם קישקושים ברחוב, לא משנה עד כמה מכוערים יהיו, הם מראה יותר טבעי, יותר יצירתי ויותר אישי. מראה שללא ספק הופך את ההליכה ברחוב לחוויה הרבה יותר מעניינת ומפתיעה.
jack tml פרסם את עבודותיו במספר תערוכות בעבר, בינהן ביריד צבע טרי 4 ובאירוע "ארטישוק" שהתקיים לא מזמן בתל אביב. זוהי תערוכת היחיד הראשונה של jack tml בירושלים.
על התערוכה: תערוכת יחיד אינטימית הבנויה מאוסף של דימויים היוצרים חיבור כאוטי ובלתי אפשרי. כמו בעבודתיו ברחוב - הן מתייחסות ועובדות יחד עם המשטח עליו הן מוצגות. התערוכה עוסקת במהות אבסורדית של המציאות - אוסף של דמויות מנותקות מהקשר, צפות בחלל, מביטות החוצה אל העולם. אין להן מה להגיד או איך להגיב למה שהן רואות. הן סטטיות - הן רק ציור, הן לא מסוגלות לשנות שום דבר. הדמויות נמצאות על הגבול בין הקומי לטרגי, חלקן נמצאות במצבים מגוחכים אך כולן מתייחסות אל עצמן ברצינות קודרת, כמו העיסוק החסר משמעות אך ההכרחי שלנו במציאות ובעצמנו.
השם JACK כמו נושא התערוכה, הוא שם חסר משמעות, שם אקראי וסתמי שבו האומן חותם כבר שבע שנים. על פי jack tml, השם לא נועד ליצור זהות בין האומן ליצירה אלא להפך, לחזק את הניכור והריחוק ממנה. הוא לא מתאים לו בעליל ולעולם הוא לא יכול לחתום בתור jack ולהרגיש שזו אכן החתימה שלו. כך הוא שומר על עצמו כצד שלישי - מתנער מאחריות על היצירה, ללא יכולת "להגן על העבודה " או "לדבר בשמה". העבודות בתערוכה, בדומה לעבודה המוצגת ברחוב, נשארות עצמאיות בשטח, בלתי מפוענחות, יתומות וחשופות לביקורת הקהל.
|
Text text text
|
||
