פתיחה: 19.5.2012 | נעילה: 7.7.2012
מולי בן ששון - לכל זמן ועת לכל חפץ
אוצרת: אמילי ד. בילסקי
תערוכתו של מולי בן ששון מציגה עשרים עבודות חדשות מפלדת אל חלד ואלומיניום בחיתוך מדויק, על קו הגבול שבין פיסול לעיצוב, המהוות הרהור פילוסופי על מאפייני הזמן: כיצד אנו ממשיגים זמן? כיצד יכולה החוויה האנושית של הזמן - מידה, חישוב ומשך, לבוא לידי ביטוי ויזואלי? בן ששון חוקר נושאים אלו בעזרת דימויים המציגים מכלולי שעונים, חיות, משחקי ילדים, כלי מדידה מדעיים ומבנים אסטרונומים. צורות אלו התפתחו, עבודה אחר עבודה בכל סדרה, על פי דקדוק פנימי: קווי המתאר, גופו וכנפיו של עוף החול משנים צורה והופכים למחוגי שעון ומשם ממשיכים את דרכם לזרועות מחוגה. זמן חולף מתעורר לחיים ברמיזות של תנועות ציפור במעופה, גלגל מתגלגל, או תנועת מטוטלת. תוך כדי גילוי הסדרה, הצופה חווה את המתח והפער שבין ההיבטים הקוויים לבין ההיבטים המחזוריים של הזמן.
פתיחה נוספת: שלישי 22.5.12 בשעה 19:00
מפגש גלריה: חמישי 5.7.12 בשעה 18:00
התערוכה מלווה בקטלוג
ליאת לבני ואמיר תומשוב - מרחב חשוף
אוצרת: שירלי משולם
ליאת לבני ואמיר תומשוב, כל אחד בדרכו ובשיח שנוצר ביניהם, מציעים בתערוכתם המשותפת אפשרויות קריאה ייחודיות למה שהם מכנים באופן מטפורי "מרחב חשוף". "מרחב חשוף" מתייחס לאמצעי התבוננות ולתפיסות שאימצו האמנים ביחסם לסביבות למרחבים אורבאניים, לתהליכים של בנייה, לראשוניות של החומר ולמשמעויות שמיוחסת לו. תומשוב מתייחס לסוגיות באמנות מתחום האדריכלות, שהנו תחום מקצועו ואילו לבני מגיעה אל סוגיות אלו מתחום האמנות הפלסטית. יחד הם מעוררים מחשבות על הקשרים שבין אמנות, אדריכלות, תיאוריה ואסתטיקה. "המרחב החשוף" לתפיסתו של תומשוב הוא ייצוג של "מודעות קולקטיבית" טעונה פרגמנטים אורבאניים ומקומות, המאזכרים אדריכלות פוסט אפוקליפטית ואזכורים לשאריות של אידיאולוגיה וברוטאליות פוליטית ושל חורבן. גם לבני מתייחסת אל "המרחב החשוף" במונחים כמו "אורבאניות אורגאנית" ו"שכבות ארכיאולוגיות" אלא שעבודותיה נוצרות, בראש ובראשונה, מהתייחסות אל ראשוניותו של החומר ומחקרים והשוואות לחומרי הבנייה, להקבלה לאורגניזם האנושי. המיצב המרכזי "מרחב חשוף" המשותף ללבני ותומשוב, שנוצר במיוחד לתערוכה, בהתאמה לאולם התצוגה ובהתחשב בהיבטים ההיסטוריים והמבניים שלו, משקף את השיח שנוצר ביניהם - הרמוניה של שנויות שמשלימות זו את זו.
מפגש גלריה: שבת 30.6.12 בשעה 12:00
אורי שפירא - מבקש האור
אוצר: ערן ארליך
תערוכתו של אורי שפירא הוא זיקוק מהוקצע של עולם בו הפכים כמו ריאלי ווירטואלי, טבע ותרבות, עובדה ודימוי, מאבדים לחלוטין את הקשרם. על ידי ערבוב מדיומים, טכניקות עבודה וידע הלקוחים מדיסציפלינות הנעות מעולם הכימיה ועד לטכניקות צילום עכשוויות, שפירא מקעקע וודאויות טריוויאליות של זמן, מרחב וייצוג וחותר תחת אפשרות ההבנה של מראית-עין. במבט ראשון, הצופה בעבודה עשוי לראות בה צילום קרי תיעוד של מקום וזמן ממשיים, אך בפועל מה שהוא רואה איננו אלא הדבר כשלעצמו. על אף שאין בעבודה שימושים מניפולטיביים בטכניקות פוטושופ, הרי שהמציאות הנראית מתקיימת בפועל רק בדימוי עצמו ועל אף דמיונה הוויזואלי למדיום הצילומי היא איננה כזו במובנו המקובל. מן העבר השני, מאחורי חד-פעמיותו של הדימוי מסתתר מימד זמן המומר למרחב פיזי שמעולם לא התקיים כפי שהוא מתגלה כאן לעינינו, ממש כאילו סרט וידאו שלם נדחס לכדי פריים אחד. זהו עולם שהוודאות היחידה שאנו יכולים לומר עליו היא כי הוא ויזואלי וככזה הוא מותיר את חותמו עלינו ומזמין את החוויה להיות לנו למצפן ומורה-דרך.
מפגש גלריה: שבת 9.6.12 בשעה 12:00
ענבר בן ישי - תערוכה חמישית בסדרת נדבך 17: פטל
אוצר: גבי קריכלי
ענבר בן ישי מחלצת, כשירות אחרון, דימוי מחפצים שכבר נאספו אל המחסן. קוטפת פרח משמיכה ישנה, מחלצת תכשיט מבין פחמי המנגל ונועצת באכזריות שקטה ענף בלב פסל של ציפור. רישומים עדינים, נסוגים לתוך הקיר, תוצאה של קשב ארוך ופעולה מאומצת, לצד תבליטי פחם ופלסטלינה. חומרים נמוכים ומשומשים מקבלים מעמד של מתכת יקרה ונדירה. דימויים של אסון במרחב בו הוא התרחש, סימנים מבשרי רעה מבין ההריסות. על גבול מטע פקאנים, עם הגב לבית הוריה, כלואה במחסן משפחתי, מדלגת בן ישי מבלי משים מעל גדם גזע עץ משפחה בכל פעם שהיא עוברת מחדר לחדר. פעולה אחר פעולה, בשקט וריכוז, יוצרת בן ישי מעגל של דימויים, מסמן של עצבות פרטית במרחב העצב הכללי.
מפגש גלריה: שבת 2.6.12 בשעה 12:00
שלישי בבית האמנים - סדרת הרצאות על סוגיות באמנות בת זמננו
בעריכת ובהנחיית יונתן אמיר
29.5.2012 בשעה 19:00
יאיר ברק/ בעיית הצילום - מחשבות על תוקפו של הצילום בתוך שיח האמנות
ההרצאה תציג את השבר הערכי והאסתטי שמאפיין את הצילום בפוסטמודרניזם ותנסה לסמן את דרכי ההתמודדות המרתקות העולות מתוך עבודות צילום מושגיות ב-30 השנים האחרונות.
|
Text text text
|
||
