מוזיאון ארצות המקרא פותח סדרת הרצאות חדשה עם אלדד בק, צור שיזף ונפתלי הילגר.
ההרצאות יפתחו לשומעים צוהר אל עולמן התרבותי, הדתי והפוליטי של ארצות המזרח התיכון, שאוצרותיהן מוצגים במוזיאון חשופים ונגישים לעיני כל, אך גבולותיהן חסומים בפני הציבור הישראלי.
הן קרובות אלינו לעיתים מרחק נגיעה, אנו שומעים עליהן כמעט מדי יום בחדשות, האדמה שלהן רוויה בהיסטוריה שלנו, התפתחות התרבות שלנו קשורה בהתפתחות תרבותן, אוצרות העבר שלהן נגישים עבורנו במוזיאונים ומלמדים אותנו עליהן ועלינו, אך נבצר מאיתנו לבקר בהן וכל קשר בינינו לבינן אסור ואינו קיים. מרצים בסדרה, אנשי מסע ותקשורת ידועים - צור שיזף, נפתלי הילגר ואלדד בק - יחלקו עם הקהל את סיפוריהם ורשמיהם מאותן ארצות כה קרובות אם כי בו זמנית כה רחוקות מאיתנו. זהו מסע במרחב אל מחוזות חפץ אסורים, ומסע בזמן להווה שיכול ללמד על העבר או לעבר הניכר בהווה.
ההרצאה הראשונה בסדרה: ארז הלבנון בין פניקיה לחזבאללה, עם אלדד בק
לבנון, ארצם של הפיניקים הקדומים, ממנה סופקו הארזים לבניין מקדש שלמה, גאה במורשת ההיסטורית העניפה שלה כמו גם בהרכבה האתני-דתי המסועף. שינויים דרמטיים עברו על לבנון מאז מלחמת האזרחים, העקובה מדם, ומלחמותיה של ישראל על אדמתה. לבנון נמצאת כעת בעיצומה של מהפיכה שקטה, שאיש אינו יודע להיכן תוביל. אם לפני 35 שנה היה ארז הלבנון סמלם של הנוצרים, שנלחמו על שימור אופייה המערבי-נוצרי של ארצם, הרי שכיום משמש ארז הלבנון כסמלה של תנועת ההתנגדות וההתקוממות בראשות ארגון החזבאללה השיעי. האם לבנון תוכל להוות מודל פתרון למזרח-תיכון רב עדתי, או שמא נגזר עליה ליפול לחיקו של האסלאם השיעי הרדיקלי?
התמונה באדיבות צור שיזף למוזיאון ארצות המקרא.
|
Text text text
|
||
