באלדי אולייר - גיטרה, אדם אולייר - גיטרה, ברק אולייר - גיטרה
תזמורת הפסטיבלים הירושלמית, בהדרכתו של ולדימיר ברשביץ'
באלדי אולייר בילה בילדותו ברומניה בין צוענים ודייגים, אך נחשף לגיטרה רק אחרי עלייתו לארץ בגיל 10. הוא למד בעצמו את אמנות הפלמנקו מתקליטים, ומאוחר יותר בספרד.
אחרי נישואיו לרותי, שבארץ שמשה כמלבישה בהופעותיו עם רקדנית הפלמנקו סילביה דוראן, נסע לנגן בצרפת. הוא התחיל כנגן רחוב, כשיצא בכל מזג אוויר לנגן במקומות הומי אדם כמו הכניסה ללובר. לא היה לו כוח לטפל בהצעות שונות שהגיעו, מאמרגנים ומבעלי קשרים. אחת מהם, היתה כפי הנראה של הזוג מיטראן, ששמע אותו בככר פורסטנבורג בפריז והציע לו לקיים קונצרט פרטי בביתם. אולייר לא התפנה לטפל בפנייה זו וזכה מהזוג לשטר נאה בן 500 פרנקים, שהונח בכובעו.
אך ההצלחה הבינלאומית הגיעה אליו מדלת אחרת.
אחרי מאות הופעות עם ההרכב המצליח "בלדה לצוענים", ואחרי שהוציא את הדיסק הראשון שלו והתחיל להפיק עם האמרגן שלו גיורא נאור פסטיבל גיטרה בינלאומי (שהתקיים מדי שנה עד לפני שנתיים בצוותא ת"א), התחיל לעשות חזרות עם המתופף ארהלה קמינסקי לקראת הוצאת דיסק ומופע "פלג'סקו". (פלמנקו-ג'אז) ואז בני אמדורסקי ז"ל פנה אליו בהצעה להשתתף בהפקה מיוחדת לרגל 50 שנה למלחמת האזרחים בספרד, מופע בו משתתפים הדודאים, זמר המחאה הנודע פאקו איבנייז ובאלדי אולייר. בעקבות החיבור הזה הזמין פאקו איבנייז את באלדי לסיבוב הופעות משותף באירופה ששיאו הופעה באולם האולימפיה בפריז.
אולייר מופיע בארץ וברחבי העולם וזוכה להצלחה ולביקורות נלהבות.
עד כה הוציא לאור 12 אלבומים פרי יצירתו כשהאחרון יצא בינואר 2008 בארץ ובארה"ב.
מזה עשור מופיע גם עם שני בניו.
|
Text text text
|
||
