הזירה הבין תחומית הסעודה של ג' וד' שניים עוצרים בדרך לסעוד את ליבם. המקום כאן, הזמן עכשיו.לתוך חלל התיאטרון, נכנסות שתי דמויות - גבר ואשה. נוודים הנראים לעתים כליצנים ולעתים כקדושים, לעתים כילדים ולעתים כזקנים. בדומה לדידי וגוגו, הקשר ביניהם מכיל קשת של רגשות אנושיים. הקהל מציץ ליום בחייהם, חווה את המסע שלהם, המאבק,החמלה, המשחק, והסעודה.האבנים הן החברים הטובים שלהם, העבר, הממון, הממלכה שלהם. האבן היא דבר פשוט, סתמי, ובו בעת היא משקל,דימוי וסוד.
|
Text text text
|
||
