"מחכים למאסף"
ההצגה עוסקת במשורר אורי צבי גרינברג, השיר "באוזני ילד אספר" משמש כבסיס למחזה. המשורר חולם שהמשיח בא בדמות נשר ומגיע להר הבית, חלומו מתנפץ אל מול המציאות והרוכלים שבטענות שונות לועגים לו והוא בורח מהר הבית בבושת פנים.
ההצגה בנויה משני קולות - קול המשורר וקול הצל שלו, המסמל את הדמות המיואשת בשיריו. הבמאי ברוך גוטין בחר לקחת את השירים ולהפוך אותם לדיאלוג. בהצגה שזורים גם שירים שהולחנו ע"י המוסיקאי אשר גולדשמידט והיא כוללת שירה ווקאלית.
ההצגה פותחת בשיר בסוד המשיח, המסמל את הסוד השוזר את הציפייה למשיח, לאורך כל הדורות . תמיד נשארה התקווה למשיח גם ברגעי הפורענות "עד ראש כל הדורות , דור מלכות החרבה בשביה ,נוהם הקול למשיח מאז ועד עתה". השם "מחכים למאסף" לקוח מתוך השיר באוזני ילד אספר "ודורות ישראל עטופי טליתות ובנוגה מפחיד בראשם מחכים למאסף".
ההצגה לקחה מספר שירים של אצ"ג בנושא הציפייה למשיח ודרך התלאות שעם ישראל עובר בציפייה זו. ההצגה הינה עיבוד דרמטי למילות השירים וכן עיבוד מוסיקלי הנותן גוון ומשמעות לשירים.
ההצגה משמרת כמעט לחלוטין את מילות השירים המקוריות על פי דרישת אלמנת המשורר עליזה ובית מורשת אצ"ג, מפיקת ההצגה.
התמונה באדיבות אתר האינטרנט של "רשימו" ירושלים.
|
Text text text
|
||
