תערוכתם של עמנואל ליפקינד ואנה חודורקובסקי
התערוכה תוצג בתאריכים 9.2.2012 - 19.3.2012 בבית שמואל, בלובי התיאטרון במרכז שמשון.
הנופים של ליפקינד שנבחרו לתערוכה הם חלק מגוף עבודות גדול שהותיר אחריו, העוסק בנושאים שונים ובטכניקות מגוונות. העבודה על הנופים התבצעה בחוץ, תוך התבוננות ישירה בנופי לטבייה, יוגוסלביה וישראל. סגנון העבודה של ליפקינד הוא חופשי ודינאמי. הוא אינו נכנס לפרטים קטנים והצבעוניות בעבודותיו עשירה וחומרית.
את מקורות ההשראה של ליפקינד ניתן למצוא באמנות הצרפתית, ובעיקר זו של תחילת המאה העשרים שאוספים גדולים ממנה מוצגים במוזיאונים מובילים ברוסיה. האמנות הצרפתית החל מאמצע המאה ה-19, בזכות החידושים הסגנוניים שהובילה, הייתה בעלת השפעה ניכרת על האמנות הרוסית בת התקופה. באחדות מהעבודות של ליפקינד מהדהדות יצירות של ראול דופי (1953-1877), אמן שהיה חביב עליו במיוחד, בהן שילב בין משטחי-צבע דלילים לבין רישום קליל במכחול.
עמנואל ליפקינד, אמן עטור פרסים, נולד בעיר קאזאן שברוסיה. הוא למד לתואר ראשון במכללה לאמנות בעירו ולתואר שני באקדמיה לאמנות בריגה שבלטבייה. בהמשך הוא עבד כמורה במכללה לאמנות בקאזאן וכן כמורה בכיר ב"מכללה לאמנות לזכר מהפכת 1905" במוסקווה, שם אף עמד בראש המחלקה לאמנות במשך שנים אחדות. ליפקינד העמיד תלמידים רבים, ביניהם אמנים ידועים, חלקם חיים ופועלים כיום בישראל.
אנה חודורקובסקי, ילידת מוסקווה, תושבת הישוב תקוע, היא בוגרת לימודי אמנות ב"מכללה לאמנות לזכר מהפכת 1905" (בה לימד אביה) ולימודי קולנוע באוניברסיטה לקולנוע במוסקווה, עם התמחות בתפקיד ארט-דירקטור. היא עלתה לישראל בשנת 1991, למדה שנה בבצלאל וכיום, לצד הציור, מלמדת אמנות במסגרות פרטיות וכן עוסקת בעיצוב גראפי.
נופיה של חודורקובסקי מלמדים כי היחשפותה ארוכת השנים לעבודות של אביה השפיעה על עיצוב סגנונה האישי. בדומה לו, היא מציירת מהתבוננות ישירה בנוף, בדומה לו היא מציירת באופן חופשי מבלי להיכנס לפרטים קטנים וגם הצבעוניות בעבודותיה עשירה וחומרית כשלו. עם-זאת מגלה חודורקובסקי ייחוד משלה המתבטא באופן הקצבי בו היא מניחה את כתמי הצבע, עד שנדמה כי רוח עזה הניעה את ידה בעת שציירה את נופי תקוע, מדבר יהודה, סמטאות ירושלים וחוף הים התיכון.
אוצרת התערוכה - דבורה גולדברגר
|
Text text text
|
||
