שיר השירים

שיר השירים ושירים אחרים: תערוכת מגזרות נייר קבוצתית

מציגות:
אילה אופיר, הניה מליכסון, זיוה עבר הדני, נעמי קאסוטו,
תקוה קבסו, פרומה קדרון, רות קפלן, נעמי שפירא

בבית שמואל 1.11.2012 עד 10.12.2012

אוצרת: דבורה גולדברגר

שמונה אמניות, חברות בארגון גוזרי הנייר, יזמו תערוכה באמנות שהפכה פופולרית בשנים האחרונות ותעסוק בנושאים הקשורים למקורות, כשהמרכזי בהם הוא שיר השירים. בשונה מאמני העבר, שעבודתם נעשתה בהתאם לכללים של עיצוב ושל תוכן, תערוכה זו הינה ההוכחה שאמני מגזרת זוכים כיום בחופש פעולה מלא בכל הקשור בביטוי אישי.

אמנות מגזרת הנייר החלה כנראה להתפתח במזרח הרחוק לפני כ-2,000 שנה, בעקבות המצאת הנייר בסין. בתהליך התפשטות הדרגתי הגיעה גם לקהילות יהודיות בעולם והייתה נפוצה בהן עד מלחמת העולם השנייה. המגזרת היהודית היא לרוב סימטרית, עשירה בדגמים וסמלים יהודיים המתחברים ביניהם באמצעות צמחייה, צורות גיאומטריות וקטעי קליגרפיה של פסוקים מהמקורות. כללי היצירה הם שכל מרכיבי המגזרת צריכים להיות מחוברים זה לזה בלא שאף אחד מהם יסתיר את משנהו. כך מסמלות היצירות מטפורית את האחדות בעם ישראל ואת הסובלנות ההדדית.

אילה אופיר, בוגרת בצלאל במחלקה לאמנות פלסטית. במגזרותיה האווריריות, שנוצרו בסכין חיתוך ונצבעו בצבעי מים, היא משלבת בין אמנות המגזרת לאמנות הציור. במוקד עבודותיה, המינימליסטיות מהמקובל, מופיעים איורים שלובים בקליגרפיה, שהתאמה סגנונית וצבעונית מתקיימת ביניהם. האיורים הצבעונים, קווי המתאר הרכים והזורמים ועיצובם התמים, מעלים תמונה שמחה ואופטימית של ארץ ישראל, כהמחשה למילים הכתובות במגזרת.

הניה מליכסון, בוגרת החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והחוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה ובעלת תעודה בהדרכת טיולים ממכון אבשלום, יצרה מגזרות באמצעות אזמל מנתחים (סקלפל) שעיצובן תואם את מתכונת המגזרת המסורתית. מקור ההשראה שלה היה מגזרות יהודיות ממזרח אירופה וצפון אפריקה. במרכז מגזרותיה מוצג סמל יהודי, או איור לפסוק מהתנ"ך, שמופיעות בו דמויות נשים בעיקר (דבר שאינו מקובל במגזרת המסורתית).

זיוה עבר הדני, למדה באקדמיה למוזיקה בירושלים והשתלמה בקורסים לאיור ולציור במוזיאון ישראל ובמגזרת נייר בבית שמואל אצל ציפורה נאמן. את מגזרותיה של עבר הדני, שנוצרו באמצעות סכין החיתוך, ניתן לחלק לשתי סדרות משנה: האחת מוקדשת לטבע והשנייה, הבולטת יותר, מוקדשת לפסוקים וסיפורים מהתנ"ך. בסדרה התנ"כית מתעלמת עבר הדני מכללי המגזרת המסורתית ומציגה מעין ציור גזור, שחלק ממרכיביו מודבקים אלה על אלה, בדומה למלאכת הקולאז', בעוד שדמויות מרכזיות רשומות בעיפרון.

נעמי קאסוטו, בוגרת מכללת אורנים ובעלת תואר דוקטור בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית. השתלמה אצל האמנית יעל הוז ובקורס למגזרת נייר בבית שמואל, אצל ציפורה נאמן. את מגזרותיה האקספרסיביות, שאמנות ימי הביניים ואמנות אקספרסיוניסטית מראשית המאה ה-20 שמשו לה כמקור השראה, יצרה קאסוטו באמצעות מספריים. הנושא המרכזי שעולה בהן הוא הטרגיות שבקיום האנושי, אותה מייצגים דמויות בולטות בתנ"ך, זוג אוהבים משיר השירים ואביה המוזיקאי של קאסוטו, שנספה באושוויץ.

תקוה קבסו, בוגרת מכללת דוד ילין בהוראה, למדה עיצוב גרפי במכללת אורט והשתלמה בקורס למגזרת נייר בבית שמואל, אצל ציפורה נאמן. במגזרותיה שנוצרו באמצעות סכין החיתוך, ממחישה קבסו פסוקים מהתנ"ך, סיפורים שבדתה מלבה ותמונות של יקיריה. במרבית העבודות היא מוותרת על הקישוטיות העשירה האופיינית למגזרת המסורתית. קבסו מנצלת את מלוא החלל שסביב התמונה והזגוגית המגנה עליה, כשהיא מדביקה את אחד ממרכיבי המגזרת על הזגוגית ויוצרת אשליה של תמונה תלת ממדית. רעיון מקורי נוסף שלה הוא העתקת זירת ההתרחשות במגזרות שיר השירים מימי קדם לימינו.

פרומה קדרון, בוגרת בצלאל במחלקה לעיצוב סביבתי ובוגרת המדרשה בחוג למדריכי אריגה אמנותית. המגזרות שלה, המשלבות את אמנות המגזרת עם אמנות הציור, עוצבו במתכונת מסורתיות ונוצרו באמצעות סכין החיתוך ואז נצבעו בצבעי מים וזהב. המבנה מחולק למשטחים גיאומטריים המעוטרים במוטיבים חוזרים. ייחודן בקישוטיות המודגשת ובתשומת הלב המוקדשת לעיצוב וצביעת כל פרט במגזרת.

רות קפלן, בוגרת סמינר למורים וקורסים במוזיאון ישראל ובמסגרות פרטיות. היא משמרת את מתכונת המגזרת המסורתית באופן חלקי ומבטאת, באמצעות סכין החיתוך את אהבתה לארץ ישראל, לעיר ירושלים ולטבע, תוך הצגת מראות פסטורליים של פלגי מים, עצי פרי, בעלי חיים וקרני שמש זוהרות. בשל הצנעת הפסוקים הנלווים, מופנה מבטו של הצופה קודם כל לתמונה. ריבוי המסגרות החיצוניות והפנימיות בעבודותיה, מדמה אותן למעין תכשיטים.

נעמי שפירא, בוגרת מכללת ויצ"ו קנדה בחיפה במחלקה לעיצוב גרפי, השתלמה בשיטת אלבוים לטיפול בקשיי למידה. במגזרותיה הדרמטיות היא משחקת, באמצעות סכין החיתוך, בין הקיים לחסר ובין הבהיר לכהה, כאשר את החלקים החסרים היא צובעת בצבע אקריליק בגוונים שונים. חלק מעבודותיה עוסקות בהצגה סימבולית של פסוקים מהתנ"ך והיתר מתארות את נופי ילדותה בגליל. במגזרותיה תיאורים ריאליסטיים של עולם הטבע ושל בני אדם, שנעשו בהשראת תצלומים אמנותיים ומוטיבים קישוטיים, שנעשו בהשראת מגזרות יהודיות מסורתיות.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב מיום חמישי 1 בנובמבר ועד 10 בדצמבר 2012, במהלך כל השבוע בין השעות 10:00-20:00

בלובי תיאטרון הירש במרכז שמשון - בית שמואל בירושלים