תערוכת הצילום קרקע סלעית של אריאל לבנון מציגה את הזמניות הטבועה בכל ותגובתו של האדם אליה. היא מתמקדת ביופי שניתן למצוא בתהליכי התכלות של נופים ואתרים באיטליה, אירלנד וישראל. אסתטיקה מסוג זה ניתן למצוא בתמונות כדוגמת המצוק הימי במוהר שבאירלנד, שתשתיתו הסלעית נחשפה בידי הגשם והרוח, פסל האבן הקלסיציסטי מלא החורים, שמקשט גינה ציבורית, או בתמונה של עמוד אבן שקרס בשרידי בית-שאן העתיקה.
לסדרת הצילומים בכללותה מתלווה לעתים תחושה של היעדר חיים, כפי שעולה מחופים ריקים וחשופים או מלבה שקרשה במורדות הר הגעש אֵטְנה, שגוש אבן המבצבץ ממנה מזכיר זוג אוהבים שחייהם כמו קפאו.
Text text text
|
||